בחורות על אופניים*

פורסם ע"י לטם חיון ב20 במאי 2007
הערב, יצאנו (גברת לטם ומר ניב) יחד עם ח' (סוכן חשאי בשירות אספקת הדאונלואדס של האינטרנט), לשתות משהו. בשעה שחצינו את שדרות חן וצעדנו בלב בוטח ובקיבה נטולת אלכוהול אל עבר כיכר מסריק, אמר ח' "אין, בחורות על אופניים זה אחד הדברים שאני הכי אוהב בתל אביב". נ' ציין "כן, אופניים כאלה של שנות הארבעים…", ול' שחשה עצמה נבדלת, בשל היותה חסרת טסטוסטרון אמרה "כן!, בחורות עם אופניים ורודים וסלסלה זה מה זה מדליק". בשלב זה, שקע כל אחד מהנוכחים באיזו מחשבה יפה על בחורה ועל אופניים ורודים ועל שדרות חן בשקיעה. "אני חושב שכשבחורה תל אביבית הולכת לקנות אופניים עושים לה מבחן חמידות, זתומרת, בודקים כמה היא חמודה. אין, גם כונפות על אופנים נראות טוב", המשיך והפליג ח'. "אפשר לחשוב שהאופניים מטשטשים את כונפותה…" הסבה ל' את תשומת הלב הגברית לכיוונה, כי בכל זאת, כבר לפחות שלוש דקות היא לא השתקפה על אף חלון ולא סידרה את השיער מול המראה, חייבים לחפות על זה איכשהו. 
לסיכום חלק זה של הערב, בחורות על אופניים זה כמו בחור עם תינוק על הידיים.  בחלק השני של הערב ראינו אחת עם חברות שלה וסיכמנו שלכל כוסית יש חברה מכוערת, אבל לכל מכוערת יש גם חברה מכוערת. וזה כי יש יותר מכוערות באוכלוסייה. הייתה לנו מלצרית עם חוש ביקורת מפותח, שקיבלה מאיתנו 11 אחוז טיפ ושתינו שליש טובורג (נ', שבטוח שחגיגת האלכוהול מנחלת בנימין נדדה גם למסריק), בקס (סתם כי לא היה מילר, ל') וחצי גינס (כי כל יום הוא יום טוב לגינס, כמו שאומר ח').  בחלק האחרון ראינו, נטולי ח', את יונתן קוניאק מרמת אביב ג' (הסדרה ה100ממת, כאילו) הולך ברחוב. 

זה היה יום שבת. שלכם, ל' (המובטלת, עדיין, אהמ) ונ' (צלם מספר אחת! אבל זה רק כשהצלם הראשי לא באזור…)

* מייל מגניב למי שיגלה מהיכן ההשראה לכותרת הפוסט

התחת של המלצרית

פורסם ע"י ניב קלדרון ולטם חיון ב12 במרץ 2007

רוצֶה קינוח? 
איחח קינוח? אני בחיים לא אוכל קינוח אחרי האוכל. את רוצה מתוק אחרי כל ההמבורגר והרטבים הזה עכשיו, למלא את עצמך בכמות קלוריות ששווה לכל הארוחה הזאת?
אז מחשב?
מה מחשב עכשיו? 
אצלנו המחשב זה כמו הסיגריה של אחרי. למה של אחרי? הסיגריה של אחרי, הסיגריה של לפני, הקינוח, לפעמים זה אפילו המנה העיקרית. 
אז מה, מחשב זה כמו סקס? 
יום ראשון בחצות, תל אביב עיר רפאים. הכל סגור או עם הכיסאות מורמים, רק במסעדה על גדות נחלת בנימין אנחנו משביעים את רעבוננו לבשר כשלטם פתאום מספרת לי שהמלצרית עושה לי עיניים. פינת נחלת בנימין, אלנבי, קינג ג'ורג' והעולם. יוני בלוך מימיני עושה עיניים לאחת, שמצלמת אותו בריפלקס, מצלם אותה בפלאפון. במלצרית, כמו שאומרים אצלנו, יש סקס. הג'ינס דיזל, והמגפיים מגזית, "250 שקל זה לא כסף כאילו" היא מנדבת כשאנחנו מדובבים אותה לגבי הנעליים, באדיבות ניב. הגבינת עיזים סנט מור הוסיפה אפטר טייסט להמבורגר מיני שלי, 160 גרם של תאווה קרניבורית. 
"הבלוג שלנו נורא שיווקי", אני אומר לה. "זה רע?" היא שואלת. אני מהנהן "חצי חצי".
"לא נורא", היא אומרת, זה בא בתקופות, "גם פוסטים רגשניים ייצאו לנו".