Lotem Is Single, literally
זה היה יום קריר אי שם בתחילת פברואר, ההורמונים עלו לי לראש, קפא לי התחת ומאיזושהי סיבה עלומה הנשגבת מבינתי הוצאתי מפי את המשפט "רוצה לשנות את הסטטוס בפייסבוק?" מר בחור דאז, בחור בינארי והגיוני לכל הדעות עשה פרצוף חושב, חייך, צחקק ושינה את סטטוס היחסים בפרופילים של שנינו באבחת מקש. לא עוד בחורים רנדומליים שמקליקים עליי יס ב"האם אתה מעוניין?" (התרגום העילג במכוון), לא עוד גברברים צעירים ששולחים לי הודעות "הלו בובה" באישון לילה.
הסרתי את אפליקציית ההיכרויות (הגרועה ממילא) ובמשך חודשיים וחצי נמנעתי בסגפנות השמורה לנזירי זן, מלהקליק יס על תמונות של קירחים חייכנים וחננות מצודדים ב"האם אתה מעוניין". חוץ מבפעמים שלא, ואז נאלצתי להשיב להודעות אינבוקס נוסח "יש לך חבר ואת מקליקה עליי יס?! זה נוגד את האתיקה של האפליקציה"( חחח, גט א לייף, חבר). ובכן, עימכם הסליחה אותם מתי מעט. אפילו בקפה נעשיתי "במערכת יחסים". יכולתי ממש לחוש את הבורגנות זורמת לי בעורקים. ידידי היקר שייקה אף העיר שאם אני אמשיך ככה אני עלולה למצוא את עצמי יום אחד (וזה יום מאוד רחוק, כן?) נוהגת במשפחתית כשבמושב האחורי ילדים צורחים עליי ואני אפילו לא יכולה להשליך אותם החוצה, כי הם שלי.
החיים זרמו על מי מנוחות, אני פלרטטתי בהודעות פרטיות, בחורות לא מושכות בעליל הקליקו יס על החבר שלי ב"האם אתה מעוניין", אני שלחתי לו "נוטי גיפטס", הוא שלח לי את "מתנת היום" וכתב לי על הוול. וכך, למשך חודשיים וחצי יכולתי להתהדר בלינק ישיר לסטודנט מוצלח אצלי בפרופיל והוא מצידו, זכה ללינק אליי. יותר מזה?
כך היה עד אתמול. מסיבות השמורות עימי (סתם, הוא לא הוריד את הקרש של האסלה והחליט לעזוב את הלימודים) (סתם, לא) זה נגמר. נשארנו ידידים, אנחנו אנשים בוגרים (כלומר הוא בוגר, אני קטינה) (לא, תירגעו). אז מה, צריך לסכם את העניינים הטכניים עכשיו, לא? שאלתי. והוא צחקק מהעבר השני של הטלפון ואמר "כן, את רוצה שאני אטפל בזה?" אני מצידי השבתי "כן, כן" וגם אמרתי "ממש כמו לחתוך בבשר החי, לא רוצה לב שבור במיני פיד שלי" אבל זה היה בלב, אז הוא לא שמע (את מאשימה אותו שהוא היה חרש?).
ואז החיים התחילו באמת. כלומר, הזוגיות היא טובה ויפה אחרי שמיצית את שאר האפשרויות. אבל נדמה שיותר משאני "יצאתי ממסגרת. ועוד בחג החירות!" כמו שציין מכר מרשימתי (רק אחד ציין?), במשך כל אותם שלושה וחצי חודשים ששמרתי אמונים, גברברי ארצנו לא שקטו על השמרים, והופעתו של לב שבור לצד שמי במיני פיד הוא רק סיבה טובה לחזור לשלוח לי הודעות "הלו בובה", "היי מותק" ו-"מזל טוב על הפרידה". האגו שלי לא יכול היה לבקש יותר. ועוד יומיים אחרי השקתו של הצ'אט המדובר, עכשיו אני יכולה לפלרטט בלייב! (לטם, כולם יודעים את זה, רק חיכו, זאבים!)
דעו לכם שהופתעתי לטובה ממערכת התמיכה החברתית שרשימת המכרים שלי בפייסבוק הציעה לי, שעה שסיימתי לעשות רגליים ותהיתי ביני לביני למי להתקשר ראשון. סתם, ישבתי אצל חברה ואכלתי גלידה (שמנה), אבל אל תספרו לאף אחד. כמה פשוט זה נעשה מרגע שהסרנו את הלינקים אחד לשני, עכשיו אני שוב סינגלית ותעיד על זה תיבת האינבוקס שלי, שמזל שאינה יכולה לדבר. זה הציע בירה, ההוא הציע דיון סוער ואני, אני נשענתי אחורה ואמרתי לעצמי "מזל שאני גרה בגוש דן ומזל שהשנה היא 2008 ומזל שיש אינטרנט ומזל שאני לא גרה בכפר שכוח אל עם דעות קדומות, אחרת כבר מזמן היו סוקלים אותי באבנים". אבל הכי קרוב לזה היו הפוקים. אלוהים, כבר שכחתי איך מפקקים. (איתי דווקא לא היתה לך בעיה, האני)
אז בכוחות אחרונים, שכן לתחזק יחסים זה מאוד מעייף, הקלדתי את מספר הטלפון שלי שוב. ושוב. והחזקתי את עצמי בכוח שלא לפתוח קבוצה "יד ראשונה מצלם לשעבר. אה לא, יד שנייה ממתכנת. מצב טוב, שמורה כמו חדשה, מודל 88" (הלו הלו, להירגע פה, את שומעת?! פה זה לא שוק). תודו שזה יכול היה להיות משעשע. וזה עוד לפני שיצאתי מהבית. תזכירו לי לנשק (על הלחי!) את מארק צוקרברג כשניפגש. (אם אני אפגוש אותו אני אגיד לו שיש לו מעריצה)
אני רוצה להודות לאלוהי ה- IP, על שורות סטטוס, על הזמנות לאירועים, על אפליקציות מפגרות שטורחות לשלוח לי למייל הודעה כמו "איקס היה מעדיף לשכב איתך מאשר להתחתן איתך או לרצוח אותך". על עשרות אלפי פרופילים שעיניי עוד לא שזפו, על אפליקציות טיפשיות עוד יותר שמאפשרות לי לקבל מידע הרה גורל כמו מי הייתי אילו הייתי דמות ב"סקס והעיר", אפליקציות שמאפשרות לי לדרג תמונות של כוסיות וכאלה שבהן אני מגלה שאם כבר לחיות בחו"ל אז הכי מתאים לי ניו יורק (שיואו, מישהו טרח לכתוב אפליקציה בשביל לומר את המובן מאליו). ועל אקס אחד ליברלי במיוחד שיצחק כשהוא יקרא את זה. (מי אקס, אני?!)
אם אתם מחפשים אותי, אני כנראה מכתתת רגליים לראיונות עבודה ולא יכולה לענות לכם כי אז יתקעו לי העקבים ברווחים שבין מרצפי המדרכה, או שאני סתם מסננת. מאוד ייתכן שבשעה זו אני שותה בירה בחוף הים לכבוד העובדה שצהריים עכשיו, וזה יותר טוב ממר קלדרון שטס עד מזרח אסיה כדי לשתות מקוקוסים ולעשות פרצופים עסוקים. אם לא זה, אני כנראה חוגגת את הצלתם של החייזרים (לכו תצילו חייזר!) (אני דווקא מלטף חוצן), את תחילת הקיץ ואת השלתם של חמישה קילוגרמים מיותרים בהחלט. היו שלום.
Gefilte Fish Lotem’s Style
ואם עדיין פספסתם גם את זה…
כתובת למשלוח הצעות עבודה ללטם: lotemhayun at gmail.com
עוד יקראו לנו ציפורה
ניב: כבר כמה ימים שאני מסתובב בכנסי אינטרנט, כולם אומרים לי, קלדרון יא כריש, אתה נוסע לטק אד, ואני עונה להם: "לא, אישתי לא לוקחת אותי". (לאשתי לא קוראים לטם)
לטם: בכל פעם שאנחנו מגיעים לכנסים האלו, או לאיזשהו אירוע כולם שואלים אותי "איפה ניב", ואני עונה בשאלה "מה, אנחנו באים ביחד?", ואז אומרים לי "כן, באתם באוטו ביחד, לא?". כמו שהאקס שלי היה אומר בכל פעם שעיצבנתי אותו "לטם! -מנופף ביד ימין- את רואה טבעת על האצבע הזו?! את רואה? לא! ואת יודעת למה? כי לא התחתנו!"
יואו, ניב…
מה?
אני חייבת לעלות על איזה רעיון שיביא לי את האקזיט. במהרה בימינו אנו.
את מתכוונת כמו שהאחים סירוטה עשו?
כן, בדיוק! הם עלו על צורך ומילאו אותו, חוץ מזה שאקסטנשנס לפיירפוקס עושים לי את זה ושלא תעיז להגיד לי משהו כמו "אוי, זה מעצבן לי את השועלים".
לטם, שמענו על הצרכים שלך…
ניב! אני אלשין עליך לחבר שלי. עאלק, צרכים.
- מצחקק- חבר שלך מלטף גמלים בבאר שבע.
ניב, חצוף! עכשיו באמת הסתבכת איתי. מה שהוא באמת עושה שם זה להתאמן בלהיות מתכנת על! לרכוש ידע.
ידע? שאני אכיר לו את יניב גולן? הוא יכול לשים שם שאלה. עאלק ידע טכני.
די ניב, אמרתי לך שחבר שלי רוצה להישאר בעילום שם, גם ככה קשה להסתובב איתי.
ספרי לי על זה, בחורות לא מתחילות איתי כי הן חושבות שאני תפוס.
זה בגלל שאתה עומד קרוב מדי אליי. תתרחק קצת… עוד יחשבו שאנחנו ביחד. אפילו לסטארט אפ שלי אני לא אקח אותך.
נו לטם, יא צפויה, הבנו שיש לך חבר. שלא תחשבי שלא שמו לב שאת מנופפת בחבר שלך כדי להיראות עוד יותר הארד טו גט.
הארד טו גט 2.0.
ראית שלבלונד שתיים אפס יש מרצ'נדייס?
כן לטם, ראיתי, מה את רוצה להגיד בזה?
שגם אני רוצה סדרת מוצרים (ואת הבלונד) בכיכובי. אבל רק אחרי עבודת פוטושופ קלה באזור הירכיים.
תתחילי בלפתוח דפיוצר בפייסבוק, כבר שנה את רוצה לפתוח עמוד ללט גו, למה את מחכה? אני כבר פתחתי עמוד הערצה לתגורי.
יש לי מעצורים פנימיים.
הא, דלקת בשריר החשק.
וירוס בקרום היוזמה.
חשבתי שאת יותר בקטע של שיווק ויראלי.
איזו הרצאה הכי אהבת ניב, למה הכי התחברת?
היה את ההוא מנטיקה.
בועז?
כן, הוא.
וואלה?
לא, נענע.
לא מצחיק. תכל'ס, המצגת שלו היתה ממש מפורטת. אף פעם לא קיבלתי כאלה פרמטרים מסודרים בכל מה שנוגע לאיפיון.
אכן, חוויה קשה.
לא, חווית משתמש.
אז מה לטם, את ורותי פולצ'ק?
כן. יש'ך בעיה עם זה?
לא לא, אתן דווקא מסתדרות יפה ביחד. חבר שלך יודע?
לא, אמרתי לך, הוא עסוק.
יניב גולן?
מה הקשר?
סתם, ידע.
תגיד ניב, ידע משלמים לך תמלוגים על היחסי ציבור שלהם? אתה רואה משהו מ-AOL?
ראיתי שדיברת קצת עם יעל שני, על מה דיברתן?
היא אמרה שאנחנו על גבול הפסיכוטי, מה שהולך איתנו.
-נקרע מצחוק- מה זאת אומרת?
היא אמרה שלא כדאי שנתחיל לקחת כדורים.
כן, היא קראה את הפוסט על הזיקפה.
-לטם נראית מהורהרת-
מה יש?
אני לא בטוחה שאני רוצה שגוגל ימצאו אותי כשמחפשים "זיקפה".
מאוחר מדי.
לטם פותחת דף הערצה בפייסבוק
יניב גולן (ידע) ואיילת נוף (בלונדה 2.0)
לטם רוצה לעשות אקזיט (האחים סירוטה)
-
-
- 2 אונליין (מתעדכן אחת לכמה דקות)
-
-
ביקרו לאחרונה