שש סיבות לעשות מנוי לבלוג
subject: לט גו- פוסט חדש
————————
בינתיים, עד שאצליח לסדר את העניין הזה עם המיילים, קבלו עדכונים עבודת יד.
http://myletgo.com/2007/03/18/scifi-messenger-talk/
—-
בוקר טוב צהרים טובים שבת שלום לכל המאזינים.
עוד לא הצלחתי לסדר את העניינים עם המיילינג ליסט לצערי, אבל זה לא אומר שלא תקבלו מיילים כשמתפרסם פוסט בבלוג הזה.
תודה להורים שלי שהביאוני עד הלום, תודה למג"ב שעושים אותנו גאים.
אני אלך לישון עכשיו, בכל זאת קמתי מוקדם.
ועכשיו- http://myletgo.com/2007/03/23/cops-investigated/
——–
בואו רק נגיד שיש גברים שיש להם שפיכה מהירה
http://myletgo.com/2007/03/23/niv-lotem-messenger-2/
ועוד משהו קטן- לא רואים את הפוסט טוב בפיירפוקס אז עד מחר, כשאתקן את זה, צפו בו באקספלורר,
תודה שטסתם כחול לבן.
——–
כשאת כותבת "לא…" למה את מתכוונת?
מזל שאני מאזן ללטם את הצד הגברי…
http://myletgo.com/2007/03/25/men-afraid-of-rejection/
(הלו הלו תשאירו טיפ כשאתם גומרים)
——-
בעוד 10 דקות הולך לעלות פוסט חדש בבלוג שלנו.
נורא כדאי לכם לבוא לבלוג, יש לנו שם הפתעות. אה כן, וקוביות בבטן.
(הפעם אין לינק, אתם יודעים כבר את הכתובת)
——–
האמת שרצינו להתחיל לייצר פוסטי וידאו מצחיקים של לטם עושה פרצופים וחיקויים ועוברת מסך.
אבל אז קיבלתי טלפון, הייתי חייב לספר לכם על זה.
נ.ב- החלטנו שהמיילים שאתם מקבלים מזוקודה יפסקו כי כאן בבלוג שלנו אנחנו בעד יחס אישי חם ואוהב. אמנם מאד נוח לקבל מיילים אוטומטיים אבל בגלל שהשירות לא משהו, החלטתי לנצל את המצב לטובת כולנו.
בקרוב יעלו פוסטי הוידאו בהם אנו רואים שירות לציבור. בפרק הראשון תראו איך לטם מזהירה אתכם מפני סוכנויות שחקנים נלוזות ועקומות שרק רוצות לקחת מכם את כספכם היקר, ואיך לזהות שמדובר בחזירים קפיטליסטיים.
נ.ב שני- תגובות עושות רק טוב, באמת. אתם מתבטאים ואנו חשים שיש תמורה לפועלנו.
נשיקות מלטם וחיבוקים מניב.
http://myletgo.com/2007/03/28/survey-manipulated-by-ehud-barak/
הניסיון של אהוד ברק (בהטיית סקרים)
שלום, מדברים ממטה הבחירות של אהוד ברק.
כן, אני עונה לה, היי.
אני, אני רק רוצה לשאול אותך ארבע שאלות קצרות. זה בסדר, נכון? יופי.
שלוש השאלות הראשונות עוד היו בסדר,
מי הכי מתאים לראשות המפלגה?
אני עדיין מתלבט, השבתי.
והיא בתגובה שאלה, מה דרוש לך כדי להחליט, מפגש, חוג בית, שיחה אישית?
תשמעי, אני עדיין מגיע להרמות כוסית, אמרתי בעודי מחייך לעצמי.
השאלה האחרונה לעומת זאת, קצת באה לי בהפתעה.
מי לדעתך צריך להיות ראש הממשלה? אתה יודע, צריך לזה ניסיון רב.
בשלב הזה, צחקתי בקול ואמרתי לה, איך אהוד ברק קשור לזה? את שמת לב איך דחפת אותו לשאלה?
תשמע, זו לא אני, אני לא יודעת מי כתב את השאלות האלה.
אה, זה לא את… אז מי דחף אותו לשאלה?
האמת, שלכמה רגעים התייחסתי לסקר הזה ברצינות.
שאלתי את עצמי, עמי איילון או אופיר פינס, עמיר פרץ או אהוד ברק, את מי אני הייתי ממנה לראשות המפלגה ותיק הבטחון. אבל המניפולציה המתחבאת בשאלה הקפיצה אותי, והודעתי לגברת סוקרת מהצד השני של השפופרת, שאני, לשאלה הזו מסרב לענות. בכלל, אני נוטה להאמין שבקרוב יתפרסם סקר מבית ברק לפיו רוב חברי מפלגת העבודה בעד ברק ולא בעד פרץ, מעניין למה.
הערת אגב, המוטו של ברק הוא "לי יש הרבה ניסיון", סתם שתדעו.
הצד האפל של מייקל לואיס
כל פעם שאני עוברת מול עזריאלי אני חושבת לעצמי: "היי, הנה מייקל לואיס עושה פרצוף מסכן", ואז אני חושבת לעצמי: "היי, הנה מייקל לואיס עושה פרצוף… מסכן", ואז אני חושבת "והנה מייקל לואיס עושה פרצוף, רגע כבר הייתי בסרט הזה, זה פרצוף מסכן". פתאום מכה בי ההבנה שלמייקל לואיס יש רק פרצוף אחד והיי, זה פרצוף מסכן.
בתור דוגמן, למייקל לואיס אין הרבה פרצופים. למעשה, תפקיד העיוור שהוא משחק ב"האלופה" נורא הולם אותו, שכן רק פרצוף אחד דרוש לשם משחק משכנע של הדמות הזו ותנחשו מה, זה פרצוף מסכן. בסצינה הראשונה שלו בעונה השנייה הוא ממשש חולצת ברייל עליה כתוב "אני מתה עליך", אבל אני, אני מתה מהפרצופים של מייקל לואיס. זה מזכיר לי את פרצוף פלדת המגנום של דרק זולנדר האלמותי בכיכובו של בן סטילר, רק ששם זו היתה פארודיה.
אם הייתי צריכה לנחש על מה מייקל לואיס חושב זה היה מסתכם כנראה בשלושה משפטים:
אני רעב
אני חרמן
אני חייב ללכת לשירותים.
בשורה התחתונה, גיוסו של מייקל לואיס לקמפיין האחרון של פוקס הוא בגדר פארודיה.
רק בגלל זה אני מעדיפה את הכוח עמידר על פני הכוח ירושלים.
פאוזה לצחוק
(הקונטקסט: חיפשנו תמונה של מייקל לואיס בגוגל)
לטם: היי הנה טוטו תמוז
… הא לא, זה רונלדיניו
(מי שמנוי לנו במייל קיבל תמונה של מייקל לואיס)
גם גברים מפחדים מדחייה
שלוש נקודות זה קטע של בנות. איזה מין שלוש נקודות? נו, השלוש האלה בסוף של משפטים בסמס, או במסנג'ר. נו, אלה. נגיד "בוא נראה מה קורה איתנו…" או "אנחנו צריכים לדבר…" האלמותי. לפעמים יש אפילו את השלוש הנקודות האלה שבעצם מסמלות אותיות, נניח, ס' וק' ועוד פעם ס'. למשל "אני לובשת גופייה חדשה…" בחורים, לעומת זאת, כשהם שולחים סמס הם בדרך כלל יוסיפו איזה סמלון פאלי קטן לצורך הבהרה, משהו נוסח סימן קריאה. למשל "אני מת לראות אותך!" או "את מה זה עושה לי את זה!" בגרסה הנשית זה יהיה "אני מתה להיפגש…" המעודן ו- "אני נמשכת אליך…" המתחמק ועם זאת, בוטה.
ויש את הקטע הזה, לפני שמשגרים את הסמס. בנות בדרך כלל אומרות לעצמן "וואי, כמה זמן בעצם עבר מאז הפעם האחרונה שנפגשנו, אני לא רוצה לצאת להוטה, או חלילה קלה (כאן מגיעות שלוש נקודות וירטואליות, בכל זאת, זו מחשבה)".
פאוזה ארוכה
בשלב הזה של כתיבת פוסט לֹטם הוסיפה "גברים חושבים לעצמם שיואו, איזה גבר אני שאני ככה שולח סמס". אבל ניב יצא להגנת האגו הגברי השביר ואמר "לא, גם גברים הם קצת ווּס, רכרוכיים לפעמים".
ניב, אמרתי לו, יכול להיות שגם הוא מתלבט לפני שהוא שולח לי סמס? בטח, ענה, גם גברים מפחדים מדחייה.
מה עושים כשצריך לחזק את הבלוג
גובה הרצפה
הטלפון שהעיר אותי בבוקר בישר שעלי ללכת לצלם את השוטרים שהכו נער פלשתינאי במחלקה לחקירות שוטרים בתל אביב.
למחלקה הגיע אחד השוטרים יחד עם חברתו, השאיר אותה בחוץ ונכנס. לשאלתי אם היא רוצה להתראיין השיבה בשלילה אך במחשבה שניה שאלה אותי אם אני רוצה לסוע יחד איתם בג'יפ, לראות איך הם חוטפים אבנים. "יתנו לך אפוד קרמי, יהיה מגניב", הוסיפה.
באותו רגע רציתי לשאול אותה אם זה מצדיק את האגרופים והסתירות שחטף הנער ושתועדו במצלמה.
אבל ויתרתי. הרי להתחיל להתווכח עם בחורה שהחבר שלה נכנס לחקירה זה בטח לא רעיון טוב, ולא אני צריך ללמד אותה מוסר. הצטערתי בשבילה, בשבילי ובשביל העם הזה שזה מה שקורה לנו והתעלמתי ממנה בשאר הזמן שנותר לי שם.

מגע בדיוני
